כולם זילזלו בו, אבל דור ה-Y, שהחליף את שמו בעל כורחו ל”דור ה-7 באוקטובר” הוכיח שהוא דור איכותי, אמפתי, עצמאי, שאפתן, וחלק בלתי נפרד מהעוצמות של מדינת ישראל.
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, מכינות רבות, בוגרי תנועות נוער, ואפילו בתי ספר – מזמינים אותנו לשיח פתוח על הגברת המודעות לסביבה שלהם שחוזרת הביתה מהלחימה, ולסביבה שעתידה להיות להם ממש בקרוב – כשיעלו על מדים ויתמודדו עם מורכבויות שלא פגשו בעבר.
התחלנו עם תנועת אילנוער
תנועת הנוער הקסומה מגבעת שמואל, יוזמת ערבי התרמה רבים לעמותות ומיזמים חשובים, והתברכנו להצטרף לרשימה המכובדת.
בסיומו של ערב קסום ומלא באנרגיות של החבורה בכחול, התאספו בוגרי התנועה (כיתות י”א-י”ב) שלקראת הגיוס, לשיחה מרתקת עם איתן פלדמן – אחראי התפעול בעמותה, מ’ – קצין משוחרר מגולני שלא ניתן לציין את שמו מסיבות ביטחוניות, ותומר גקלר – לוחם משוחרר מחיל התותחנים המשרת במילואים בפיקוד העורף.
דיברנו על פעילות העמותה, ובעיקר הענקנו כלים: איך לתמוך באחרים במשברים, איך להרים גם את עצמנו בשעת קושי, אילו עוצמות מהעשייה החשובה של המתבגרים חשובות מאוד לשימור לקראת הגיוס הקרוב, וענינו על כל שאלה שעלתה, והיו לא מעט כאלה. הנוער של היום סקרן מתמיד להתפתח וללמוד, והוא עוד יוביל את המדינה לגדולות.
מכינת הנגב מדרשת בן גוריון
כשעושים מצווה ומאמינים בצדקת הדרך, גם עושים דרך, ארוכה. כך היה כשהוזמנו להתארח בשדה בוקר ביום חורפי גשום, לחברי מכינת הנגב במדרשת בן גוריון.
לאחר הצגה קצרה של פעילות העמותה עם איתן פלדמן, הופתענו לפגוש את עצמינו בלא פחות מ-45 דק’ של מענה על שאלות מרתקות, ושיח חשוב מאוד.
ערב ארוך שכזה, אנחנו לא נוהגים לסיים בשיח – אלא בשחרור, כזה שטומן גם לא מעט כיף בתוכו, אבל גם שלווה אמיתית לנפש. למשימות האלה, אנו נוהגים לקרוא לאיילת רנן – מורה לריקוד ומטפלת בתנועה בשיטת האקספרסיון פרימיטיב, אותה למדה בצרפת.
הטיפול של איילת נעשה באמצעות ריקוד המשחרר המון אנרגיות ותנועות לא שגרתיות של פריקה, להבדיל מהטיפול בתנועה “הקלאסי” הכולל תנועות איטיות ונשימות. אין ספק שהרחבה העצומה של המדרשה, עם האורות הזוהרים, הייתה נראית כאילו הוכנה בדיוק לבואה של איילת, וקשה היה לפספס את העוצמות שהורגשו במהלך הסשן.
טיפול לא חייב להיות “אפור” וסביב 4 קירות, הוא יכול להיות מהנה ויצירתי, וזה המסר אותו העברנו לחברינו החדשים מהדרום – כל מי שמסרב לטיפול, עוד לא מצא את האחד שמתאים לו לנפש.
מכינת מסבח"ה (מאת בינ"ה)
לא עבר שבוע, הסערה והגשמים רק התגברו, ועשינו את הנסיעה לכיוון הנגדי – הפעם עולים צפונה לטבריה, שם התארחה “המכינה הנודדת” מסבח”ה (מסע בחברה הישראלית) מבית בינ”ה למספר ימים, ונענתה בחיוב כמיטב המסורת כשביקשה שנצטרף אליה.
כמו תמיד, פתח איתן פלדמן בהצגת הפעילות ומענה על אינספור שאלות מעניינות של חברי המכינה, אליו חבר הפעם אילן שרפי – מטפל NLP, לשעבר מפקד צוות בחיל התותחנים, ובוגר מלחמת של”ג בלבנון.
במעברים החדים שבין בית הספר והמכינה לצבא, כשהכל קורה בגיל כל כך צעיר, צצים המון תהיות על מי אנחנו – מה אנחנו מגדירים כזהות בלתי נפרדת שלנו, ומה חלק מאופי שאימצנו וניתן לשינוי.
בנושא הזה בדיוק נגע אילן, בסדנת זהויות מעשירה במיוחד. הסדנה עוסקת בפערים שבין זהות לתכונות אופי, ובשאלה – האם למרות שלא ניתן לשנות את הזהות שלנו, ניתן לשמור אותה בצד לרגע נקודתי בכדי לצלוח מול אתגר שפוגש אותנו? האם ייתכן שבשעת משבר נמצא את עצמנו מתעמקים בניגוד שבין הזהויות השונות שלנו, ולא יודעים איזו מהם להפעיל בכדי לטפס למעלה?
המון תובנות אישיות וקבוצתיות עלו מיום עמוק ומלא במחשבה עצמית על ההתמודדות האישית, והתמיכה באחר תוך הבנת המורכבות שלו במורכבות שבין המשבר שלפניו לזהות המגדירה אותו.
המכינה הירושלמית
היינו במרכז, בצפון ובדרום – אז לא יכול להיות שלא נבקר גם בעיר הקודש.
בשל אילוצים שכפתה עלינו המלחמה, נדחו 2 מפגשי סדנאות והסברה שתוכננו, אך בכל זאת הספקנו לבקר ולהגיד שלום בפעילות מדהימה אותה ערכה המכינה עבורנו: מייצג PTSD יצירתי ועוצמתי בלב ליבה של ירושלים, בכניסה לשוק מחנה יהודה.
המייצג הוביל לשאלות והתעניינות רבה בקרב העוברים במקום, כמו גם לתרומה נאה במיוחד שנאספה עבור העמותה – שמוקירה תודה לעוד נערים איכותיים שזכינו לפגוש, רגע לפני שעולים על מדים.
שמחנו במעט הזמן שהיה לנו גם בין לבין, לשוחח תוך כדי המייצג עם חברי המכינה ולהסביר להם את חשיבות הפעילות שלנו, ולהודות להם על הפעילות הלא פחות חשובה שלהם.
עוד נתראה בעתיד, ונקווה שבצד התומך – וגם אם לא, תמיד נחכה בזרועות פתוחות!
מכינת מנשרים קלו
כשחניכי המכינה ממעגן מיכאל יצרו קשר ושאלו האם זה בסדר שיגיעו רק 5 נציגים מטעמם למפגש איתנו – חשבנו לעצמנו, “מדובר ב-5 גיבורים ומנהיגים שעתידים להתגייס בקרוב, ואין סיכוי שלא נכיר אותם ונעניק להם מן הערכים שלנו”.
הפעם, התארחנו יחד בבית המתנדב בראשון לציון, וזו ההזדמנות להודות לרווחה על האפשרות.
בעוד ערב משמעותי ומלא בהעשרה והעצמה, הגיעו איתן פלדמן לספר על פעילות העמותה, יעל אלחנון – מלווה חברתית בעמותה ומפקדת במחוז ירושלים במג”ב (הלוחמת שלנו בעמותה!), עדן שלב – מנהלת מערך הליוויים בעמותה, מ’ – קצין משוחרר מגולני, ואיילת רנן – מטפלת בתנועה ומורה לריקוד.
לאחר שיח מעורר השראה והעצמה לקראת הגיוס עם יעל ו-מ’ שחלקו הן מניסיונם כלוחמים, והן מהניסיון כמלווים בעמותה, הגיע תורה של עדן לשתף בסיפורה האישי על הפציעה שחוותה – ולא נותרה במקום אף עין יבשה.
המון ערכים, תובנות וחומר למחשבה מעצימה נאספו בשיחה מגוונת שבין הקצין האיכותי, ללוחמת שגברה על המון קשיים כדי להגיע בזכות ולא בחסד למקומה, וצעירה שמפציעה פיזית ונפשית שהובילה לשחרור מוקדם מהצבא שלא שבר אותה למרות הכל, אלא הוליך אותה כעבור שנה להיות זו שמעניקה מכוחות ההתמודדות שצברה ללוחמים רבים עד שקיבלה את תפקידה החשוב בעמותה שלנו.
לבסוף, לאחר שעלו גם לא מעט סיפורים לא קלים, החליטה איילת להקליל את האווירה – כשהפעם במקום טיפול, העבירה סדנת סלסה זוגית מהנה במיוחד: מי שלא היה שם לא מבין את העונג הצרוף שהפסיד!
חטיבת ביניים עלומים רמה"ש
בסוף כל שנת לימודים, עורכת חטיבת הביניים היוקרתית מרמת השרון בזאר תרומה לעמותה נבחרת, כשהפעם זכתה עמותת שמרו נפשם לכבוד.
לפני האירוע החגיגי, התארחנו ל-3 ימים בהם סיפרנו על הפעילות שלנו, והענקנו כלים מהניסיון שלנו להתמודדות עם משברים אישיים ותמיכה בחברים בתקופות קשות. הסדנאות הותאמו אישית לבני הנוער, שהיו הצעירים ביותר לחוות כאלה יחד איתנו.
בכל 3 הימים הגיע איתן פלדמן לספר ולסקור בקצרה את פעילות העמותה, ואליו התלווה בכל פעם מתנדב/ת נוספ/ת: מ’ – קצין גולני משוחרר, לב וייסמן – מטפל NLP ו-J-CBT, ותומר בצר – תצפיתנית משוחררת ומלווה חברתית בעמותה המתנדבת גם במחלקה הפסיכיאטרית בביה”ח תל השומר.
מ’, לב ותומר שוחחו ארוכות עם הילדים והמחנכים על האתגרים שבגיל ההתבגרות, איך לזהות חברים לשכבה שעוברים חרם, כיצד נכון לגשת, למה חשוב ליידע את המורים, באילו תכנים מומלץ שלא לצפות בעידן שבו הכל חשוף לכולם, ובנגיעה גם על תפקידם בעמותה בפרט והחשיבות של לקחת חלק בעשייה חברתית ותרומה לקהילה בכלל.
אל הבזאר החגיגי הגיעה ספיר ביטון – מתנדבת בצוות השיווק בעמותה, ודאגה לצלם לנו מעט מרגעי הקסם של העשייה המבורכת, והעיניים הנרגשות שהיו לחברינו החדשים שבהחלט הבינו עד כמה משמעותית התרומה שלהם.
בית אבות פסגות אחוזה
ומהצעירים ביותר – הגענו עד המבוגרים ביותר. בית אבות פסגות אחוזה מחיפה ערך עבורנו התרמה חשובה, ואחריה – יזמנו פניה ושאלנו את מנהלי המקום האם ירצו שנגיע ונספר לאן בפועל מנותב הכסף שנאסף, ונענו בחיוב.
פגשנו אוכלוסייה שכמובן לא רק ששירתה ותרמה רבות למדינה בעצמה, אלא גם אחראית לדור הבא של הגבורה הישראלית והצה”לית – עם ילדים ונכדים ששומרים עלינו ממש בימים אלה.
אל פעילות ההסברה יצאו איתן פלדמן – אחראי התפעול, ודקל צור – מנכ”ל העמותה, והאיש שהביא לנו בעצמו את אחד מצוותי הלוחמים הראשונים שחוו עיבוד תחת שמרו נפשם (הרבה לפני שחבר אלינו) כסמ”פ בפלחה”ן צנחנים.
כמו הדור הצעיר, כך גם הוותיק ביותר, מאוחד ומגובש, מבין את המטרה יקרת הערך של פעילות העמותה, ומחזק את צה”ל וכוחות הביטחון. הייתה לנו הזכות להגיע ולפגוש אותם.
קורס הקצונה חבצלות - חיל המודיעין
על צמד המפגשים המשמעותיים שלנו עם מפקדי העתיד של חיל המודיעין, בהם השתתפו חניכי “חבצלות” יחד עם איתן פלדמן, דקל צור, עדן שלב, יו”ר העמותה – ליאור לוי, ומתן זמיר – המסייע במחלקת קשרי הקהילה שלנו בין סבבי המילואים הבלתי נגמרים, הועלה פירוט נפרד באתר: לקריאה לחצו כאן.
הסברה בגולדה ארנה - מרינה הרצליה
אנחנו מגיעים גם לעסקים! בתחילת השנה, ביקרו איתן פלדמן ועדן שלב בסניף גולדה ארנה, הממוקם במרינה היפהפייה בהרצליה, והקימו דוכן הסברה ללקוחות הסניף. בדוכן חולקו צמידים עם ברקוד המובילים לאתר העמותה.
הערבות הישראלית הופיעה כהרגלה, כשמבוגרים וילדים לא הפסיקו לזרום אל הדוכן, וכפי שניתן לראות – הילדים בפרט, אהבו מאוד את הצמידים והעסיקו לא מעט את עדן שלנו.
כל זה לא היה קורה ללא טליה (מתנדבת בעמותה) ואביה שלומי (בעלי הסניף) שעשו עבורינו את החיבור המבורך, וספיר סרי מצוות השיווק שלנו שעזרה בהכנות.
בתקופה הזו, אין מישהו שלא מכיר מישהו – ואם אתם רוצים שנגיע גם אליכם לעסק להסברה לעובדים או קהל הלקוחות, אנחנו לגמרי לרשותכם.
