כל צוות מביא איתו אתגרים חדשים לפיצוח, וצורך למצוא את ההתאמה הנכונה למפגשים שייחקקו לחברינו החדשים בזיכרון לעד.
הפעם, עמותת “הסיירת הצפונית” המהווה בית לבוגרי יחידת אגוז, הביא לנו צוות מילואימניקים עם פצע פתוח עוד ממלחמות קודמות.
הצוות ערך 3 “מפגשי ליבה” לניקוי פילים ומבט קדימה, וימשיך איתנו למפגשי חוסן והעצמה נוספים.
התחלנו ב-WIX ועשינו היכרות
במפגש הראשון הגענו אל משרדי WIX בצומת גלילות, שם חיכתה לנו ניצן שליט מטעם החברה לאירוח בזרועות פתוחות.
הצוות התכנס למספר שעות עיבוד עם עמית פייקובסקי – הפסיכולוג הקליני המוביל את תכנית העיבודים שלנו, והילה יגיל סוכוי – עובדת סוציאלית, בחדר סגור לשיחה צפופה שכללה היכרות מעמיקה ושיח פתוח על משקעי העבר שצפו.
לאחר מכן, יצאו לארוחה מפנקת, וחזרו להרצאת אורח מעוררת השראה מאת אילן מאור – אביו של איתי מאור הי”ד, שנפל בקרב ב-7.10 והשאיר אחריו ערכים רבים לחלוק לעולם, אותם מעביר האב במסירות ללא הרף להנצחתו.
נכחו במפגש: מור ששון – אחראית נפגעים בעמותת אגוז, איתן פלדמן – אחראי התפעול בעמותת שמרו נפשם, דקל צור – מנכ”ל שמרו נפשם, ושירלי בן יעקב – מלווה חברתית בעמותת שמרו נפשם.
כל הפרטים על מפגש זה מצורפים בעמוד נפרד באתר – לחצו כאן לקריאה!
המשכנו בצ'ק פוינט ל-2 מפגשים נוספים
לאחר ששמע את סיפור העמותה ונלהב להירתם, הזמין אותנו ג’רמי קיי מצוות האירוח של צ’ק פוינט בתל אביב להגיע ולהשתמש בחללים המדהימים שברשותם, וכמובן שלא יכלנו לסרב, והזמנו את הצוות החדש שלנו להתרשם.
במפגש הראשון מתוך 2 שאירחנו במקום, נכחה מטעם החברה נטשה ג’י-פירשט שסידרה לנו חדר מושלם בסמוך לכניסה לבניין – “חדר שכאילו נבנה מראש בשביל מעגלי שיח עוצמתיים שכאלה”, אמר עמית פייקובסקי, הפסיכולוג שלנו שהיה נרגש במיוחד.
את המפגש פתח יו”ר העמותה – ליאור לוי, וסיפר על החשיבות של הפעילות והכוח שהלוחמים שלנו נותנים לנו בחזרה להמשיך ולעשות, שיתף על עצמו, ומעט גם על בנו שלוחם אגוז בעצמו.
משם, כמיטב המסורת, נותרו עמית והצוות לבד והחלו מאיפה שעצרו בפעם הראשונה, כשהפעם נקודת המבט היא קדימה, ועל הכוח של הביחד.
מטעם העמותה נכחו איתן פלדמן – אחראי התפעול, נריה צברי – מלווה חברתי וחבר בצוות המדיה (שגם דאג לתעד מספר רגעי קסם שהותרו לפרסום), ואהרון איפריימוב ששב אלינו לאחר תקופה ארוכה (מצטרף לצוות ההסברה של העמותה, לאחר שחווה סדרת מפגשים מוצלחת בעצמו כלוחם בצוות פז לפני מספר שנים תחתנו, והחליט לחבור לעשייה בסופה).
לאחר השיחה הצפופה, סיימנו את הערב בסדנת קוקטיילים לגיבוש והנאה, בסופה שוחרר הצוות באנרגיות נהדרות הביתה ובהמתנה למפגש הבא.
מקנחים בזיו שילון והשראה עצומה
במפגש השלישי המשכנו לטפס גבוה, תרתי משמע, ועלינו לגג של צ’ק פוינט להתארח בנוף המדהים המשקיף על תל אביב.
כמו בכל המפגשים, קיבלנו תרומה נכבדת של ליש – חטיף רצועת פרי ללא סוכר, מאת חברת גרופר, שבמפגשי עבר תרמה לנו משקאות מוגזים טבעיים. כמו תמיד, אנו מודים ללירון הבעלים, פז, גדעון, והצוות המקסים.
על תקן המארחת חיכתה לנו יעל שחם – עובדת המקום, וגם מתנדבת בצוות המדיה שלנו. אל יעל התווספו איתן פלדמן – אחראי התפעול, דקל צור – מנכ”ל העמותה, אהרון איפריימוב – אחראי ההסברה ושיתופי הפעולה, הודיה שאשא – מנהלת קשרי קהילה (והאחראית על התמונות הנהדרות), ברוריה ארמן נעים – חברת דירקטוריון, ובן גורביץ’ – לוחם מילואים ומתנדב חדש בעמותה.
כשסיימו את הסשן הקבוע עם עמית פייקובסקי ל”ניקוי פילים” (כפי שעמית נוהג לכנות אותו), נרשמו הרבה חיוכים, וניכר היה שמשהו השתחרר בחברי הצוות לחלוטין, והם בהחלט יוצאים מחוזקים לדרך חדשה. יחד עם זאת, מסורת זאת מסורת, ואנחנו לא אוהבים לסיים עיבוד ללא משהו מיוחד נוסף לקחת הביתה בזיכרון, כשהפעם – הייתה לנו הזכות להביא אורח יחיד במינו.
אז לאחר הפסקה קלה, התכנסנו לחדר הישיבות הסמוך ביחד – חברי הצוות וכלל אנשי העמותה, והתיישבנו לשעה של העצמה, העשרה ותובנות של לא אחר מהאיש והאגדה בכבודו ובעצמו, זיו שילון.
זיו סיפר על התהליך שחווה עם עצמו לאחר הפציעה, כשהפן הפיזי היה מינורי לחלוטין בהשוואה להתמודדות הנפשית והאתגרים האינסופיים שצצו לאורך הדרך. הוא תיאר שלב אחר שלב איך צלח עוד מכשול ועוד מכשול, בכוח הרצון ובמטרה להוכיח – לא רק לעצמו, אלא גם לפצועי מלחמה נוספים, שאין דבר בלתי אפשרי להשגה בעולם הזה.
בפה נפעם והערצה, הבטנו כולם בזיו, שבשלב זה העביר את המחמאות והתובנות אל יושבי החדר, וחלק איתם כבוד של לוחמים: הוא סיפר על התפיסה שהשתנתה בו לאחר ששמע את סיפורי ה-7 באוקטובר, שהתחילו בתהיות האם אנחנו צבא חזק כפי שחשבנו, והסתיימו באינספור סיפורי גבורה מרגשים ששמע שגרמו לו להבין – יש לנו עם מיוחד, ולוחמים מיוחדים, עם סיפורים יוצאי דופן מכל המלחמות.
האופטימיות שחדרה בו כתוצאה מכך, גרמה לו לומר באופן גורף: “האנשים שיושבים כאן בחדר, יחד עם כל דור ה-7.10, אתם מייצגים את דור הניצחון. לא רק הניצחון במלחמה, הניצחון האמיתי, של העם! אתם המנהיגים הבאים, זה לא יקרה מייד בסוף המלחמה, ייקח לזה מעט זמן להבשיל, אבל זה יקרה בשנים הקרובות. יש כאן דור שיצעיד את המדינה קדימה, דור שיודע מה זה לשים את הסכסוכים בצד ולהיות שם אחד בשביל השני, להקריב, לראות באחר את הטוב, ולשמור על המדינה שלנו”, ואף סיפק לנו אולי ספוילר (ואולי גם לא) כשאמר – “ברגע שזה יקרה, אם גם לי יקראו לחבור לעשייה הזו, אני עשוי לעשות דבר נוסף שלא חשבתי שאעשה ואולי גם לרוץ לפוליטיקה. אעשה הכל בשביל העם הזה והאנשים הללו”, והותיר את כולם נרגשים ומאמינים בכל מילה ומילה.
לסיום, השיב לשאלות על נוספות על ההתמודדות מעוררת ההשראה שלו כאדם שאיבד את 2 ידיו (אחת הוחלפה לחלוטין, השנייה “משותקת” ופחות מתפקדת מהיד התותבת), המשיך לחזק את כולם ולספר איזו זכות גדולה נפלה בחלקו להגיע, והצטלם עם כולם לסיכום ערב בלתי נשכח וסדרת מפגשים בלתי נשכחת שעוד תימשך, ואנחנו כבר לא יכולים לחכות.
