ע”פ הערכות במשרד הביטחון, עד שנת 2025 יהיו קרוב ל-25,000 חיילים פוסט טראומטיים מוכרים (בהשוואה ל 5,500 שהוכרו עד ל-7.10).
שמרו נפשם פועלת למניעה וצמצום של השפעת הטראומה על חיילי צה”ל המשוחררים, ומניעת התפתחות תסמיני PTSD, ומסייעת לחיילים היקרים שלנו לחזור לשגרה באמצעות סדרת מפגשי עיבוד חוויות משדה הקרב.
למעלה מ-5 שנים שהעמותה יוזמת מעגלי שיח ללא עלות לחיילי מילואים וסדיר שהשתחררו משירות בכדי לפרק את המטען המורכב שהם נושאים בגופם ובנפשם.
את המפגשים מנהל ומנחה עמית פייקובסקי, פסיכולוג קליני בעל תואר MA, בדרגת סרן במילואים, המשרת כמפקד מלש”ע צפון, לטיפול בחיילים נפגעי תגובת קרב.
העיבודים מתבצעים בפורמט של מעגלי שיח בקרב צוותים אורגניים קטנים של לוחמים ולוחמות המשויכים לאותה היחידה ומונים בין 10 ל-30 חיילים משוחררים טריים או יוצאי לחימה שעשויים לשוב לחזית.
מעגל השיח משמש כפלטפורמה לשיתוף ועיבוד קבוצתי של החוויות שעברו לצד אחיהם לנשק. הפורמט המשותף מקל עליהם לדבר ולהיפתח מכיוון שפשוט קל להם להבין אחד את השני. הם היו שם יחד, זה לצד זה, ראו וחוו מראות וקשיים שאנשים אחרים, לרבות משפחה ובני זוג קרובים יתקשו להבין ואף להכיל את התחושות המורכבות.
מעגל השיח אינו נועד לנפגעי פוסט טראומה אלא להפך – לצורך מניעת התפתחות תסמיני PTSD בהמשך.
שיעור החיילים העלולים לפתח תסמיני PTSD בכל צוות עשוי לנוע בין 10% ל-20%, כך שמרבית ובמקרים רבים גם כלל חברי הצוות לא יפתחו כאלה – כשעיקר תשומת הלב בעיבוד היא אכן במניעת התפתחות התסמינים.
התלכיד הקבוצתי לא רק נועד בכדי לא לפרוק מול אנשים שלא יבינו מה הלוחמים חוו, אלא גם בכדי להקל על החברים לשתף לצד אחיהם לנשק, להבדיל מפגישה ב-4 עיניים עם איש מקצוע זר בלבד בחדר סגור.
עיבוד חוויות מוכר כיום ככלי יעיל ואפקטיבי ע”י הצבא ליוצאי הלחימה, בעיקר מתחילת מלחמת “חרבות ברזל”, אך המסגרת של משרד הביטחון מעניקה עיבוד נקודתי ארוך (בין יום שלם ל-3 ימים הכוללים לינה), דבר הנועד להרגיע מיידית בהקדם את הלוחמים, ולא למעקב ממושך לאחר שהדברים עלולים לשקוע.
בשמרו נפשם, אנו מספקים סדרת מפגשים במועדים שונים, וזאת בכדי לבצע מעקב לאורך זמן אחר התהליך אותו עוברים חברי הצוות.
עיבוד החוויה מאפשר העלאת מודעות להפרעה ומעניק ללוחמים כלים מעשיים להתמודדות עם סימפטומים חודרניים כמו מחשבות על האירוע. ערך נוסף, הוא הפצת הידע שהמשתתפים בעיבוד מעבירים הלאה אל חברים נוספים.
אז איך נראה עיבוד החוויות?
מקיימים סדרה של מספר מפגשים, בני 4-6 שעות, לאחר הכנה הכוללת שיחות איפיון של עמית פייקובסקי ומפקד הצוות. הלוחמים מגיעים למפגש מעצים ומשחרר הכולל ארוחה מפנקת המלווה בהרצאה מעניינת כמו סדנת כתיבה עם כתב עובדה – יאיר אייזנברג או הרצאת אורח ומופע של אמנים מובילים שמגיעים בהתנדבות כמו אביב גפן ואודי כגן וזאת ההזדמנות נהדרת להודות להם על ההירתמות לפעילות העמותה.
כלומר, עיבוד החוויה נעשה במסגרת ערב גיבוש מהנה עם אנשים אהובים בו הלוחמים יכולים להפחית מגננות ופשוט להיות נוכחים.
העמותה מאמינה בליווי מתמשך של הלוחמים, המאפשר חזרה מיטבית לשגרה של חיים לאחר לחימה. סדרה של מפגשים הפרושים לאורך זמן מאפשרים מעקב רציף אחר הלוחמים וניהול תהליך מסודר בו המשתתפים נפתחים בקצב שלהם לתהליך.
זאת בניגוד לעיבוד החוויות שהמדינה וגופים נוספים מציעים ללוחמים ומטרתה “עיכול מהיר” של האירועים – במסגרת מפגש ליום שלם, יומיים או שלושה הכוללת לינה, בה מנסים לצייד אותם בכמה שיותר כלים בכדי שיחזרו יותר בנינוחות הביתה, לעיתים עוד לפני שהם פנויים לכך בעצמם מבחינה רגשית, מה שעשוי לגרום לדברים לשקוע לאחר חודש או יותר בבית. תהליך זה מתאים יותר לכאלה העוברים בין הקפצה להקפצה, אך אינם מספקים כלי התמודדות לחזרה אמיתית לשגרת החיים, דבר אשר העמותה שמה לנגד עיניה.
