מחקר בצה"ל: כך מאתרים חיילים בסיכון להלם קרב

האם בקרוב ניתן יהיה להפחית הסיכון להלם קרב בחיילים? תוצאותיו של מחקר חדש, שנערך על ידי צה"ל ואוניברסיטת ת"א, מצא כי אלו שמדחיקים את הסכנות לפני היציאה לקרב – נמצאים בסיכון מוגבר ללקות בהפרעה. כעת מנסים החוקרים לפתח תוכנית שתוריד את אחוז הנפגעים

לא רחוק היום וניתן יהיה לאבחן סיכון מוגבר להלם קרב אצל חיילים, עוד לפני הגיוס: מחקר חדש בו השתתפו מאות חיילי צה"ל מצא כי קיים רקע גנטי לתסמונת, אותו ניתן לאתר בבדיקת DNA. עוד נמצא כי חיילים הנוטים להדחיק את הסכנות ממש לפני תחילת הפעילות ובמהלכה – נמצאים בסיכון גבוה לפתח

הלם קרב, לעומת אחרים. המחקר התפרסם אתמול (ד') בכתב העת המוביל JAMA Psychiatry.

הפרעה פוסט טראומטית, המוכרת לרבים בכינויה "הלם קרב", היא בעיה קשה ונפוצה למדי בארצות למודות מלחמות כמו ישראל. הפגיעה שכיחה בקרב לא מעט חיילים, ובמקרים חמורים היא עלולה לשבש את מהלך החיים התקין, לגרום לסיוטים, לניתוק מהסביבה ולפגיעה בתפקוד.על פי הנתונים, כ-20% מהחיילים עלולים לפתח תסמינים קליניים של פוסט טראומה לאחר חשיפה ללחימה קשה.

פרופ' יאיר בר-חיים, ראש בית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ביקש לבחון את גורמי הסיכון לתופעה, ויותר מכך: לחפש לה מענה. "עד היום לא ידענו מדוע אנשים מסויימים סובלים מהפרעה פוסט טראומטית בעוד אחרים מתגברים וממשיכים הלאה", הוא מסביר.

במהלך הפרויקט בדקו פרופ' בר-חיים והדוקטורנט אילן ולד קבוצה של כ-1,100 חיילי חי"ר בשלוש נקודות זמן: בשבוע הראשון של הטירונות, חצי שנה אחר כך – ממש לפני תחילת הפעילות המבצעית, ובתום שישה חודשים של פעילות מבצעית ביהודה ושומרון או ברצועת עזה.

הבדיקה הפסיכולוגית העיקרית שעברו החיילים נועדה למדוד הטיות קשב כלפי איום. הטיות אלה נמדדות באמצעות מטלות מחשב מתוחכמות הבוחנות את דפוסי הקצאת הקשב של החייל, כלומר באיזו מידה נמשכת תשומת לבו אל איומים שמופיעים על מסך המחשב. בנוסף נגבו מהלוחמים עדויות על מצבם הנפשי בכל נקודת זמן ונלקחו מהם דגימות רוק לצורך בדיקות DNA.

מדד נוסף שנבדק היה עצימות הלחימה: החוקרים שוחחו עם החיילים על אירועי לחימה שבהם השתתפו והבחינו בין חיילים שהוצבו באזורים של חיכוך גבוה (שכם, הקסבה של חברון, כיסופים בגבול עזה ואחרים) לבין חבריהם שפעלו באזורים שקטים יחסית.

 

מתוך 1085 החיילים שנבדקו פיתחו כ-65 חיילים (7%) תסמינים משמעותיים של פוסט טראומה. לאחר שקלול כל המדדים והנתונים הראו התוצאות כי חיילים המתעלמים מאיום, לפני ותוך כדי הפעילות הצבאית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעה פוסט טראומטית. עוד גילה המחקר כי לתסמונת קיים גם רקע גנטי: החוקרים מצאו גן מסויים הקשור לפעולת הסרוטונין במוח ומופיע באופן כזה שמגביר את הסיכון לפתח את התסמונת.

בימים אלו נערך מחקר נוסף בנושא על מאות חיילים של צבא ארצות הברית וצה"ל. במהלך המחקר נבדקת האפשרות להפחית את הסיכון לפוסט טראומה אצל חיילים קרביים באמצעות טיפול שאמור לסייע להם להתמודד מראש עם האיומים, ולא להדחיקם, עוד לפני היציאה לפעילות המבצעית. במסגרת הטיפול מתרגלים הלוחמים מטלות מחשב, ובאמצעותן ילמדו להקצות קשב לאיומים. התקווה היא שבדרך זו ניתן יהיה להפחית את תסמיני ההפרעה, ולהקל על סבלם של רבים.

בצה"ל מקווים כי תוצאות המחקר החדש יהיו חיוביות – על מנת שניתן יהיה להתחיל וליישם אותן גם על החיילים בשטח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *